פורטוגל הייתה בעבר אימפריה ימית עולמית. היא שלטה פעם בשטח שאנחנו מכירים היום כברזיל, במדינות בחלקה הדרומי של אפריקה וגם בכמה טריטוריות בהודו ובמזרח. הרפובליקה הפורטוגלית שאנחנו מכירים היום התכווצה מאז, ולפני כעשור פקד אותה משבר כלכלי חמור שהביא אותה כמעט לפשיטת רגל. המהפך שחוללה החל מ-2011 הוא אחד מהסיפורים המרשימים ביותר של הימנעות מקריסה. בואו נכיר יחד את הסיפור המלא.
היסטוריית הכלכלה המפוארת של פורטוגל
האימפריה הפורטוגזית נוצרה אי שם במאה ה-15. הגיאוגרפיה של פורטוגל התאימה לרכישת ידע ימי רב והם היו חלוצי חקר הימים והאוקיינוסים – הספנים הפורטוגזים הפליגו באוקיינוס האטלנטי עד לאפריקה וליבשות שבמערב. הם מצאו הרבה איים בדרך שהפכו לטריטוריות שלהם עד היום (כמו האיים האזוריים) והגיעו גם למזרח הרחוק – הודו, סין ויפן – והתחילו לסחור עם המקומיים ולהקים נתיבי שיט בין-לאומיים. הם הקימו מושבות בכל מקום שאליו הגיעו והיו לאחת האימפריות הגדולות בעולם במאה ה-16.
כלכלת פורטוגל והאיחוד האירופי
פורטוגל הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1986, ובשנת 1999 נכנסה לגוש האירו והתחילה להשתמש במטבע זה. הכלכלה שלה מסתמכת הרבה על חקלאות: ירקות ופירות, גפנים לייצור יין, מטעי זיתים ודיג. למדינה יש משאבים טבעיים כמו פחם ונחושת וגם תעשיית ברזל ופלדה. גם ענף התיירות בפורטוגל מפותח והמדינה רואה בשנים האחרונות יותר מ-20 מיליון תיירים בכל שנה. לצורך השוואה, אוכלוסיית פורטוגל מונה קצת יותר מ-10 מיליון בני אדם.
בשנת 1996 הוקמה "קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית" (או בקיצור CPLP) כדי לאפשר בין היתר תנועה חופשית של דוברי פורטוגזית בין המדינות, בעיקר הגירה לפורטוגל מברזיל, מבלי שיהיה צורך באזרחות אירופאית. מדינות האיחוד לחצו על פורטוגל להגביל את הביקורת על ההגירה.
המשבר הגדול בכלכלת פורטוגל
פורטוגל, כמו רוב מדינות העולם, הושפעה מהמשבר הכלכלי העולמי של 2009-2008. עם זאת, במדינה כבר היה משבר כלכלי עוד מתחילת העשור ולא נרשמה צמיחה כלכלית לכל אורך השנים. כבר ב-2005 היה ניסיון להחיל מדיניות צנע והעלאת מיסים לצמצום הגירעון. פורטוגל רשמה צמיחה חיובית בשיעור קטן ב-2007, אבל המשבר הכלכלי העולמי שהגיע זמן לא רב לאחר מכן הפסיק את הצמיחה והמדינה עמדה בפני פשיטת רגל.
מה הוביל לקריסה?
המשבר הכלכלי העולמי, שקרוי גם "משבר האשראי העולמי", התחיל בארה"ב באמצע 2007 כשחברות ובנקים החלו לתת הלוואות בתנאים מקלים מאוד, ומשכנתאות לכל דורש. הרבה לווים לא יכלו להחזיר את התשלומים והנכסים שקנו באמצעות ההלוואות והמשכנתאות לא נמכרו, גם לא כשניתנו למלווים. שוק הנדל"ן הפסיק לעבוד, הריבית על הלוואות עלתה ובמקביל המניות של חברות ההלוואות והמשכנתאות ירדה והן החלו לקרוס. קריסות הבנקים והירידות בשווי של כל המניות הורגשו בכל הבורסה, שבה משקיעים גם בנקים וגופים אחרים מכל מדינות העולם.
בפורטוגל, הבנקים הגדולים הפריזו גם הם במתן האשראי והשקעותיהם לא היו נבונות, נוסף על מעילה בכספים והונאות, ובסוף הם נפלו או פשטו רגל כיוון שלא הפסיקו להפסיד כסף. המנכ"ל של אחד הבנקים נעצר בחשד להונאה וממשלת פורטוגל חילצה את אחד הבנקים מהמשבר, דבר שעלה סכום רב למשלמי המיסים במדינה.
נוסף על כך, מאז כניסתו ב-1999 והפיכתו למטבע יחיד ב-2002, האירו ושימושו ערערו את הכלכלה במדינה כיוון שהמטבע היה חזק יחסית באותה תקופה וכלכלת פורטוגל הייתה חלשה מדי עבורו.
מדינות PIIGS
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, בזמן האינטגרציה של כלכלות האיחוד האירופי, מדינות דרום אירופה רשמו עליות חוב והכלכלות שלהן נראו פגיעות. ארבע הכלכלות החלשות ביותר ביבשת קיבלו את כינוי PIGS, "חזירים" באנגלית. אלה הן ראשי התיבות של פורטוגל, איטליה, יוון וספרד. אירלנד הצטרפה לרשימה בזמן המשבר הכלכלי ועד לשנת 2014 והן היו למדינות PIIGS או GIPSI (עיוות של המילה "צועני"). אירלנד כבר נחלצה מהמשבר שלה ושמה הוסר מהכינוי, שנחשב שם גנאי שאינו תקין פוליטית ואף משפיל, לפי דברי שר האוצר הפורטוגזי באותה תקופה. כל חמש המדינות הנ"ל קיבלו סיוע מהמדינות החזקות יותר באירופה – בריטניה, צרפת וגרמניה – וכל אחת בנתה לעצמה תוכנית ליציאה מהמשבר והתאוששות. היקף הסיוע שניתן לפורטוגל בשנת 2011 עמד על כמעט 80 מיליארד אירו. התוכנית הכלכלית שבנתה פורטוגל הייתה מהמוצלחות יותר, לעומת יוון שהמשיכה למשך עוד כמה שנים להציג צמיחה שלילית והגדלת החוב.
תקופת ההתאוששות
פורטוגל נכנסה לכמה שנים של מדיניות צנע – הקטנת החוב באמצעות צמצום הוצאות הממשלה (למשל בהטבות לשירותים הציבוריים) והעלאת מיסים. שיעור האבטלה בשנת 2012 היה מהגבוהים ביותר שראתה פורטוגל – אבטלה כללית של 18% ואבטלה בקרב הצעירים שעומדת על 40%. הכלכלה בפורטוגל התכווצה באותה שנה ב-3.2%. מדיניות הצנע הוכיחה את עצמה עם הזמן, ובחודש מאי 2014 פורטוגל הסדירה את חובה לאיחוד האירופי, והגירעון התקציבי שעמד על יותר מ-11% בשנת 2010 ירד בהדרגה.
המהפך בכלכלת פורטוגל והקשר שלו לאנטוניו קושטה
בסוף שנת 2015, כמה חודשים לאחר שינוי החוק בפורטוגל ומתן אפשרות לצאצאים של מגורשי ספרד לקבל דרכון פורטוגלי, עלה לשלטון אנטוניו קושטה, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית. קושטה האמין שיציאה ממדיניות צנע היא זו שתעמיד את פורטוגל על הרגליים ותביא לצמיחתה. הוא ביטל החלטות על קיצוץ בדמי פנסיה ובמשכורות והתמקד בעלייה בצריכה הפרטית. משקי הבית החלו להכניס סכומים גדולים ולצרוך כמות גדולה יותר של מוצרים ושירותים, וכך הכלכלה הפורטוגלית נכנסה לתקופת צמיחה אמיתית. נוסף על כך קושטה הוריד את המע"מ ועודד הגעה של משקיעים חיצוניים, וגם ענף התיירות ראה פירות בצורת הוצאות בסכומים גבוהים מצד תיירים שביקרו במדינה. הצמיחה הגדולה בענף התיירות משכה אל פורטוגל אנשים המשקיעים בנדל"ן במדינה. הגירעון התקציבי של פורטוגל הצטמצם ובשנת 2019 היה עודף תקציבי קטן.
קשרי מסחר
פורטוגל מקיימת קשרי מסחר בין-לאומיים בעיקר עם האיחוד האירופי ועם NAFTA, אלו הן ארה"ב, קנדה ומקסיקו שמקיימות ביניהן הסכם סחר חופשי. פורטוגל מייצאת מכוניות, טקסטיל, יין ופקקי שעם, דגים ועוד. נכון ל-2015, 72.8% מהייצוא של פורטוגל ו-76.5% מהייבוא שלה מגיעים אל האיחוד האירופי וממנו.
פורטוגל סוחרת גם עם מדינת ישראל, ובשנת 2017 היקף הסחר הסתכם בכ-318 מיליון דולר. ישראל מייבאת מפורטוגל דגים ומוצרי עץ, אבן ונייר. פורטוגל מייבאת מישראל לרוב כימיקלים ומינרלים לתעשייה.
מצב כלכלת פורטוגל היום
נכון לשנת 2019 כלכלת פורטוגל מדורגת במקום ה-34 ברשימת דירוג הכלכלות בעולם. היום שיעור האבטלה בפורטוגל צנח לכ-7%, אחוז נמוך מהממוצע באיחוד האירופי. הפחתת הרגולציות במשק הפכה את פורטוגל למדינה מובילה במדד הקלות לפתיחת עסק באירופה, ונכון ל-2019 היא נמצאת במקום ה-34 בעולם תחת התואר "קל מאוד". גם ישראל קיבלה את התואר הזה ברשימה, אבל היא מדורגת במקום ה-49. השיפור מימי המשבר מורגש והמדינה צומחת ומתחזקת, אך המסע עוד לא הסתיים.
סיכום
אפילו שהמצב בעבר היה קשה מאוד, המדינה המערב אירופאית הצליחה לחזור מהשפל ולהעלות את רמת החיים שלה. אזרחי פורטוגל נהנים היום מכוח קנייה מתחזק, ענפי שירות מפותחים ואפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות. המדיניות הכלכלית של קושטה הייתה יציבה והוציאה את פורטוגל מתקופת צנע לתקופת שפע ושגשוג.
