קהילת היהודים בפורטוגל, הייתה בין הקהילות הייחודיות באירופה, והיא מנתה כ- 250,000 יהודים שלקחו חלק בתפקידים משמעותיים בחברה הפורטוגלית. הקהילה היהודית בפורטוגל ידעה תהפוכות רבות כשבניהן ניתן למנות את גירוש ספרד ופורטוגל. בעקבות המאורעות הללו, צאצאים של מגורשי פורטוגל, זכאים כיום לקבל אזרחות פורטוגלית.
במאה ה-12 היהודים בפורטוגל הצליחו להשתלב בחברה ולתרום למדינה. כשהמלך אפונסו השלישי, זיהה את תרומתם החיובית של היהודים לפורטוגל (היו להם קשרי מסחר כלכליים עם מדינות סמוכות), הוא שאף לתעל את עבודתם לטובת המדינה ולשיפור מצבה הכלכלי, כך שבאותה תקופה היהדות בפורטוגל יכלה להתפתח ולהתנהל בהתאם למסורת היהודית.
גירוש ספרד ופורטוגל
השינוי ביחס כלפי היהודים החל במאה ה-15, מה שהתבטא בהתנכלות לקהילה. למרות שהואשמו בהתפרצות המגפה השחורה בפורטוגל, הפעולות האנטישמיות כלפיהם החלו כמה שנים לאחר מכן, והתבטאו בפרעות שבוצעו נגד הקהילה היהודית בליסבון.
לצד ההתנכלות והאנטישמיות של אותה תקופה, הוצא צו בספרד, שלפיו על היהודים לעזוב את המדינה או להמיר את דתם. גירוש ספרד חל בשנת 1492, והוא הוביל לעזיבתם בכפייה של היהודים באזור, כשחלק מהמגורשים הגיעו לפורטוגל והתמקמו בה. בתקופה זו התגוררו בפורטוגל 30,000 יהודים, והגעתם של מגורשי ספרד לקהילה היהודית בפורטוגל הובילה לכך שהקהילה גדלה והכילה כ- 70,000 יהודים.
הקהילה היהודית החדשה והגדולה היוותה חלק לא מבוטל מהחברה בפורטוגל ויהודים רבים תפסו משרות משמעותיות במדינה, מה שלא התקבל בעין יפה בקרב האוכלוסייה המקומית. לצערם, כמה שנים לאחר מכן, המלך הפורטוגלי מנואל הראשון, נשא לאישה את בתם של מלכי ספרד, צעד שלא היטיב עם יהדות פורטוגל משום שגם הם נאלצו לעזוב את המדינה בכפייה, או הוכרחו להמיר את דתם ולהתנצר. מדוע רצו לנצר את היהודים? ובכן, כפי שצוין מעלה, ליהודים היו קשרים כלכליים, לכן מלך פורטוגל ניסה לנקוט בצעדים שיאפשרו להם להישאר במדינה ולתרום למצבה הכלכלי. היהודים שהתנצרו נקראו האנוסים. תהליך המרת הדת היה ארוך ואכזרי והוא כלל חטיפת ילדים כמו גם צעדים שלא אפשרו ליהודים לבחור אחרת, ולכן הם נאלצו להתנצר. האנוסים שהתנצרו השתדלו לשמור על מנהגי היהדות ועל הצביון היהודי בסתר, כמובן מבלי למשוך תשומת לב מהסביבה.
בשנת 1536 הוקמה האינקוויזיציה הפורטוגלית, שנקטה בפעולות קשות כנגד תושבים שהואשמו בכפירה, כשהחל משנת 1540, היא החלה להעלות אותם על המוקד (רק בשנת 1821, הגיעה סופה של האינקוויזיציה בפורטוגל).
אגב, חלק מהאנוסים היגרו למדינות אחרות כמו מרוקו, ברזיל, אמסטרדם וכו', ושבו ליהדות, כמו גם קיימו את מצוות הדת בגלוי.
הקהילה היהודית מתגבשת מחדש
הגעתם של יהודים לפורטוגל החלה במאה ה-19, כמו כן, במהלך מלחמת העולם השנייה, פליטים רבים מצאו בפורטוגל מקום מפלט, כך שבסוף המלחמה, לצד 400 יהודים בעלי תושבות קבע, חיו בפורטוגל עוד 650 פליטים יהודים.
מלבד זאת, היו לא מעט פעילים שסייעו לאנוסים להתגייר ולשוב ליהדותם, למשל ארתור קרלוש דה בארוש באשטו, קצין בצבא הפורטוגלי שהיה צאצא לאנוסים. כמו כן, קולט אביטל, שגרירת ישראל בפורטוגל (נכנסה לתפקידה בשנת 1988 ועד 1992), שבסיוע של הרב הראשי לישראל לאותה תקופה, הקימו בית כנסת בפורטוגל במטרה להשיב את האנוסים ליהדותם.
דמויות בולטות ביהדות פורטוגל
ניתן למנות לא מעט אישים משמעותיים שצמחו בקהילה היהודית בפורטוגל, למשל פרופ' אלפרדו בנסאודה שהקים את המכון הטכני הגבוה של ליסבון (מוסד ללימודים גבוהים בתחום ההנדסה). נוסף אליו, ראוי לציין את פרופ' משה בן שבת אמזלג, שהיה כלכלן ואף שימש כנשיא יהדות פורטוגל לתקופה ממושכת (כ- 50 שנים).
הקהילה היהודית היום
בשנת 2015, פורטוגל הביעה חרטה על הגירוש האכזרי של הקהילה היהודית, לכן היא מאפשרת לצאצאי המגורשים לקבל אזרחות פורטוגלית, כל עוד יוכיחו שהם אכן צאצאים של מגורשי פורטוגל. בהמשך לכך, פורסמה רשימה של שמות משפחה הזכאים לדרכון פורטוגלי, כששמות משפחה יהודיים רבים מופיעים בה. מהלך זה הוביל לא מעט יהודים לפצוח בתהליך לקבלת האזרחות הפורטוגלית הנחשקת, זאת מאחר ואזרחות זו מעניקה לבעליה מגוון רחב של יתרונות במדינות האיחוד האירופי.
כיום, ישנם כ- 1,000 יהודים שמתגוררים בפורטוגל (לא כולל את צאצאי האנוסים), כשהקהילה היהודית הגדולה ביותר היא בעיר הבירה, ליסבון. ישראל ופורטוגל מנהלות יחסי ידידות, כך היהודים שחיים ברחבי פורטוגל מנהלים אורח חיים יהודי בהתאם לעקרונות הדת היהודית.
